דב לאוטמן לא מרים ידיים

תקציר:
כשניצב דב לאוטמן על בימת תיאטרון ירושלים ביום העצמאות תשס"ז ונשא דברים בשם כלות פרס ישראל וחתניו, הוא דיבר על חיוניותו ומרכזיותו של החינוך בהבטחת עתידה של מדינת ישראל, שלומה ושגשוגה. היושבים באולם וצופי הטלוויזיה נחשפו לסימניה של המחלה הקשה שפגעה בו ונפעמו מרוחו הגדולה, מלהט העשייה ומאמונתו המידבקת. לא מרים ידיים מגולל פרשה מסעירה של יזם, תעשיין, שחייו שזורים בפרקים חשובים ומרתקים בכלכלה ובחברה בישראל. לאוטמן נמנה עם מניחי היסודות לתעשיית טקסטיל כובשת שווקים בארץ ובעולם, וליווה את התהפוכות הדרמטיות שהתחוללו בתעשייה הישראלית בהשתלבותה בכלכלה הגלובלית. את הלהט והדבקות שאפיינו אותו בפריצת מסגרות של חשיבה והתנהגות עסקית הביא גם לפעילותו הציבורית הענפה. סיפורו של דוביק, כך מכונה דב לאוטמן בפי אוהביו הרבים, הוא סיפור ישראלי מאוד על ילד מרחוב הירקון של תל אביב הקטנה, שמעולם לא הסתפק בעשייה לביתו, ובזכות תרומתו העשירה התקבל במאור פנים בידי נשיאים ומנהיגים כאשר נרתם לקידום השלום באזורנו ולהפרחת הכלכלה. לא מרים ידיים הוא סיפורו של אופטימיסט חסר תקנה, שפגעי החיים והגורל לא חסו עליו, אך תמיד השכיל למצוא בעשייה מוצא של חיים חדשים. כך היה כאשר משפחתו ספגה מכות קשות, וכך היה כאשר נסיבות משתנות וחוקים של "עולם חדש" אילצו אותו לאתר נתיבים חדשים ושיטות פעולה חדשות להמשך קיומה של החברה הגדולה שהקים.

עותקים